דיני ירושה

חלוקת רכוש כספי ירושה

ירושה מפורשת כהעברה של דבר כלשהו מאדם לאדם, מבלי קשר למותו של זה, כגון תכונות אופי, גנטיקה, תפקיד ועוד.

מבחינת החוק, ירושה מבטאת את זכות הירושה מאדם ליורשיו (בדרך כלל).

דיני הירושה, מאפשרים את חופש האדם, לצוות במותו את הירושה, בצוואה כתובה, כראות עיניו.

 

ירושה על פי החוק בישראל

דיני הירושה, משויכים למשפט האזרחי והם נידונים בבתי המשפט לענייני משפחה או לחילופין בבתי דין רבניים, כאשר ההבדל בדיון, נסוב סביב אופן חלוקת הירושה.

על פי חוק הירושה התשכ"ה – 1965, עם מותו של מוריש, יועבר עיזבונו ליורשיו. על פי דיני ירושה, העיזבון מועבר על פי צוואה או על פי דין. הדין קובע כי נפטר שלא הותיר צוואה, יורשיו ייקבעו על פי חוק הירושה, הווה אומר כי היורשים הינם בני זוג, צאצאים, הורים או מדינה.

בעיקרון, הירושה עוברת במלואה לבן הזוג, בתנאי שלנפטר אין הורים בין החיים ואין לו צאצאים.

במידה והוריו בין החיים, ויש לו אחים וצאצאי אחים, אך אין לו צאצאים משלו, יירש בן הזוג, שני שליש מהעיזבון.

היה ולנפטר קיימים צאצאים, מחצית העיזבון יעבור לבן הזוג והמחצית האחרת לצאצאים.

 

בן הזוג על פי חוק, הינו בן זוג מתוקף נישואין, אך גם אם לא נישאו, יוכר הידוע בציבור, כבן הזוג לכל דבר ועניין.

 

זכות הירושה במשפט העברי

המשפט העברי מבוסס על פרשות מקראיות תנכיות ועל חוכמת חז"ל, ובמקרים מסוימים החוק הישראלי נעזר בו לפתרון דילמות משפטיות.

התורה מתייחסת לשאלת הזכות להוריש והזכות לרשת, ומחריגה בני אדם וטובות הנאה כאפשריים להורשה.

 

על סמך הזכות להוריש התנכית, נבנו דיני הירושה. על פיהם נקבע מי הם היורשים הטבעיים של נפטר, כמו גם סדר הירושה הסופי.

דיני הצוואה במשפט העברי, דנים בתוקפה של צוואה, המנוגדת לדיני ירושה ומקפחת את היורשים הטבעיים.

 

בעוד דיני ירושה סבוכים ודורשים ידע נרחב, הכולל את ההליכים לאחר מותו של המוריש, והדורש מומחיות בקבלת צו ירושה וצו קיום צוואה, ההכרחיים למימוש הירושה, בלתי נמנע להיעזר בסיוע משפטי.

עו"ד ליז קרני ממשרד עו"ד ליז קרני – גוטמן, בעלת ניסיון מוכח בתחום דיני ירושה, נותנת מענה משפטי מקצועי, החל מפטירתו של המנוח ועד למימוש הירושה בפועל.